עבודה לתואר שני בהנחיית זאב ויינשטוק. המחקר בחן את הקשר בין שלושה סוגים של אלימות מילולית ופיזית במשפחה: אלימות בין שני ההורים, אלימות של ההורים כלפי הילדים (ענישה גופנית) ואלימות של ילדים כלפי הוריהם. רוב המחקרים על אלימות במשפחה הוגבלו לסוג אחד או שניים של אלימות, אך המחקר הנוכחי הרחיב את היריעה וכלל גם סוג שלישי, ובכך סיפק תמונה רחבה ומקיפה יותר בנושא. השערות המחקר היו כי האלימות הנפוצה ביותר תהיה של הורים כלפי ילדים, והנדירה ביותר של ילדים כלפי הורים, ויימצא קשר חיובי בין כל סוגי האלימות לבין צורות האלימות במשפחה. כמו כן שוער כי כשיש אלימות של ילדים כלפי הורים תימצא גם אלימות של הורים כלפי ילדים, וכשיש אלימות בין ההורים תהיה גם אלימות של הורים כלפי ילדים. המחקר התבסס על חלוקת שאלונים ל- 80 אימהות מוסלמיות שיש להן לפחות בן או בת אחת בגיל חטיבת ביניים. השאלות עסקו בילד אחד בלבד (או ילדה) מקרב ילדי המשתתפות, הקרוב/ה ביותר לגיל 14 שנים. כמחצית מהמקרים שנבחנו היו על בנים וכמחצית על בנות. ממצאי המחקר עלה כי רוב השערות המחקר אוששו: בהתאם להשערה הראשונה נמצא כי אלימות מילולית נפוצה בהרבה מאלימות פיזית ובמיוחד נפוצה אלימות מילולית מצד האם והאב כלפי ילדיהם, אך גם בין בני זוג ובמיוחד אצל אבות לבנים. אצל שני ההורים נמצאה אלימות פיזית כלפי הילדים בקרב כמחצית מהמשתתפות. נמצא גם כי אבות לבנים מפעילים אלימות פיזית כלפי האם במקרים רבים. כמו כן, אימהות, ובמיוחד אימהות לבנים נמצאו כמפעילות אלימות פיזית כלפי האב, ובנים, יותר מבנות סובלים מאלימות פיזית של האב. בהתאם להשערה השנייה, נמצאו קשרים חיוביים בעוצמות שונות בסוגי האלימות השונים בין הצדדים במשפחה. בולטים במיוחד הקשרים הגבוהים בין אלימות אם כלפי אב ואב כלפי אם ברמה המילולית והפיזית, אלימות אם כלפי ילד ואב כלפי ילד ברמה המילולית והפיזית, ואלימות ילד כלפי אם וילד כלפי אב ברמה המילולית. כמו כן נמצא כי אצל הורים לבנים יש קשרים גבוהים משמעותית מאשר אצל הורים לבנות הן באלימות מילולית והן באלימות פיזית בין אב כלפי אם, ובין אב או אם כלפי הילד/ה. לבסוף, בהתאם להשערה השלישית נמצא כי אחוז המקרים שבהם הורים היו אלימים כלפי הילדים במקרים בהם הילדים היו אלימים כלפי ההורים היה גבוה באופן מובהק מאחוז המקרים בהם הורים היו אלימים כלפי הילדים כאשר לא הייתה אלימות מצד הילדים כלפי ההורים. היעדר ההבדלים בין גברים לנשים בשימוש באלימות מילולית מספק תמיכה לתיאוריה הסימטרית המתייחסת לאלימות כשלעצמה וללא אפיון מגדרי. כאשר מדובר באלימות פיזית, הממצאים שגברים נמצאו כמשתמשים יותר באלימות פיזית כלפי בנות זוגם מאשר נשים כלפי בני זוגם מספקים תימוכין לגישה הא-סימטרית ביחס לאלימות הפיזית בין בני זוג. גישה פמיניסטית זו טוענת שמקורה של הא-סימטריה בין אלימות גברים כלפי נשים ונשים כלפי גברים מקורה הן בכוח הפיזי העודף והן בכוח ששואבים הגברים מהמרחב התרבותי חברתי ודתי שמספק תמיכה למעמדו העליון של הגבר ביחס לנשים למחקר הנוכחי השלכות תיאורטיות על הבנת תהליך התפתחות תרבות אלימה בתוך המשפחה והשלכות, פרקטיות לקידום תחום הטיפול באלימות בתוך היחידה המשפחתית ופיתוח שיטות התערבות חדשות.
سؤوليتنا مواجهة العنف ضد النساء ڤيروس_العنف أخطر من فيروس كورونا! خلال أزمة الكورونا اضطررنا جميعًا دون استثناء للالتزام بالحجر الصحي والبقاء في البيوت، كون البيت هو المكان الآمن الذي يضمن الحماية من فيروس الكورونا، ولكننا وجدنا ان البيت لم يكن آمنا للعديد من النساء والفتيات ولم يشكّل حماية من فيروس العنف. أشارت الاحصائيات ان التوجهات لمركز المساعدة ازدادت بنسبة 42% مقارنة بنفس الفترة من السنة الماضية. مسؤوليتنا مواجهة العنف ضد النساء ما_تقولوا ما خصنا وشو دخلنا. لا_تترددوا في التبليغ اتصلوا على خط المساعدة 046566813. وقته ونص طاقم تطوير الفيديو التوعوي: غدير بياطرة- مركزة مشروع رفع الوعي في جمعية نساء ضد العنف, سارة شلابنة- مركزة التطوع في مركز المساعدة, ابراهيم طه -مركز منتدى القيادة الشابة. وشكر خاص للمتطوعات في مركز المساعدة وللقياديات من منتدى القيادة الشابة في جمعية نساء ضد العنف، على مشاركتهن الفعالة والإبداعية في الفيديو: ليندا بولص, ميسا حاج, عرين عواد, سلام زريق, لور حاج, ناريمان زعبي. سيناريو وإخراج : سماح بصول الحقوق محفوظة لجمعية نساء ضد العنف
תזה לתואר שני בהנחיית בה בנד וינטרשטיין, . מחקר זה עסק בתופעת העיסוק בזנות בקרב נשים ערביות בישראל. מטרת המחקר היא לתאר וללמוד מסיפורי החיים את המשמעות שנשים ערביות בגיל זקנה מעניקות לחוויית העיסוק בזנות במהלך חייהן ובעת הזדקנותן דרך פרספקטיבת מהלך החיים. המחקר הנוכחי הוא חלוץ בחקר תופעת ניצול נשים ערביות בזנות במהלך חייהן והמשמעות של ההזדקנות בצל חוויות העיסוק. המחקר הנוכחי מוסיף נדבך ידע חדש לידע המועט הקיים .בהתאם לממצאים שעלו במחקר זה נשים ערביות בזנות ומזדקנות, אשר מתמודדות עם הצטלבויות רבות של הדרה, דיכוי, אפליה ואי שוויוניות, נדרשות ככל הנראה להכרה ולתמיכה חברתית, כלכלית, מוסדית ומקצועית רחבה יותר. יש צורך בגיבוש חבילת שיקום ייחודית שתיתן מענה לצרכים האקוטיים של נשים בשלב זה של חייהן. למשל, היעדר שירותים בקהילה שיכולים לספק "חבל הצלה", שיקום וטיפול סוציאלי רפואי ותעסוקה לנשים בזנות בכלל ולערביות בפרט מותאם הקשר תרבותי. שירותים עשויים לסייע להן בתוך מערך הצרכים, היכולות והיחסים בקהילה. בנוסף לכך ,קיים היעדר מענים מארגוני סיוע, עמותות וארגוני נשים פמיניסטיות. ארגוני נשים ועמותות, במיוחד ערביות, נוטים להתעלם מניסיונן וצרכיהן של נשים ערביות זקנות שנמצאות בשולי השוליים, ושל נשים ערביות מזדקנות בזנות שנמצאות עוד יותר בשוליים. מהממצאים עולה שהיעדר רשתות תמיכה חברתית כתוצאה מהתרחקותן מהמשפחה והחברים או כתוצאה מהתרחקות המשפחה מהן בגלל עיסוקן, משפיע על החוסן והיכולות שלהן כזקנות להתמודד מול הקשיים הנלווים לגיל הזקנה בכלל והקשיים שנובעים מתהליך העיסוק. בנוסף לכך נשים במעגל הזנות מגיעות לגיל הזקנה בדרך כלל עם פחות חוסן כלכלי ו"לא מוכנות" מאשר נשים מזדקנות אחרות .נושא זה קשור כנראה לכך שלנשים בזנות אין מקורות תמיכה כלכלית מהמשפחה המצומצמת, והן אינן נהנות מזכויות ואפשרויות להשתלב בעבודה מצומצמת על רקע עיסוקן. על כן, החוויות הקיומיות וריבוי האובדניים שנשים אלו חוות בכל מעגלי החיים מתעצמים בעקבות ההזדקנות. ההשלכה הטיפולית הנובעת מכך מחזקת את הצורך בגיבוש תכנית התערבות כוללת ומערכתית שתיתן מענה לסוגיות שעלו בממצאים. סוגיות אלו משפיעות על היכולות והכוחות להתמודדות בהקשר לגוף ולנפש, בהקשר להורות והאימהות, ובהקשר לאובדן רשתות התמיכה, מצוקה כלכלית, זכויות ושירותי הגנה. המטרה הטיפולית המתבקשת היא החזרת שליטה של הנשים על חייהן ועל גופן, המובילה להסתגלות לשלב זה שלחייהן. בנוסף, הבנה ועיבוד לחצי החיים שמקורם בעבר, חשיפת הקונפליקטים לאורך מעגל החיים תוך נגיעה משמעותית ואוטתית בתכנים ש לדיכוי והדרה בחייהן. חיזוק ועידוד הנשים בכל הקשור למימוש זכויותיהן כנשים, ומתן מקום לצורכיהן.
בעשור האחרון הצטברו עדויות מחקריות על פגיעוּתן הייחודית של נשים באירועי אקלים קיצוני. בעיקר מתועד העומס הלא־פרופורציונלי המוטל על נשים כתוצאה מנזקים בריאותיים, דפוסים מגדריים בחלוקת התפקידים במשפחה והעלייה במספר מקרי האלימות המגדרית בעת אירועי חירום אלו. בעוד הספרות המחקרית מציעה קשת של כלים לחיזוק ההתייחסות למגדר בתוכניות היערכות למשבר האקלים, טרם אומצה החשיבה המגדרית בפיתוח של תוכניות היערכות מקומיות, ולא נבחנו התנאים הניהוליים המקשים על יישומן. משבר הקורונה עשוי להיות חלון מדיניות לקידום התייחסות מגדרית בהיערכות לאירועי חירום אקלימי, מאחר שהצרכים הייחודיים לנשים כאימהות, כעובדות וכבנות זוג במערכות יחסים אלימות נותרו ללא מענה מספק. מחקרנו בחן באילו תנאים ההשלכות המגדריות של משבר הקורונה עשויות לשמש חלון מדיניות לקידום נקודת מבט מגדרית בתוכניות היערכות מוניציפליות למשבר האקלים. בהסתמך על 20 ראיונות עם מנהלים ומנהלות מהדרג הבכיר ברשויות מקומיות בישראל, ממצאי המחקר חושפים כיצד הם מבינים את ההיבט המגדרי במצבי חירום ומהם החסמים להכללת שוויון מגדרי בפיתוח של תוכניות היערכות למצבי חירום אקלימי. יישומה של הפרספקטיבה המגדרית שפותחה במחקרנו תרם לחשיפת החסמים המרכזיים להפקת לקחים. נמצא כי הכרה חלקית בפגיעוּת המגדרית לצד ביטחון בהתנהלות של הרשות המקומית, דיאלוג חסר בין המחלקות ברשות המקומית והתפיסה המקובלת היום בישראל של ניהול אוכלוסייה בחירום מקשים על התהליך של הפקת לקחים מן ההתמודדות עם ההשלכות של משבר הקורונה לצורך אימוץ מדיניות המודעת למגדר בהיערכות לקראת מצב החירום הבא. במחקר שלנו פיתחנו פרספקטיבה מגדרית על משבר האקלים שמאפשרת לבחון את התנאים ליישום צעדים לשוויון מגדרי בתוכניות היערכות. יישום כזה יכול להתרחש בשלושה תנאים: דיאלוג, הכרה ותקצוב רווחתי. בין התנאים מתקיימים יחסים חוזרים ונשנים של הזנה הדדית ולא יחסים לינאריים. 2 (יוני 2022), עמ' 211-241
054-6283848
Statutory guidance supporting the understanding of the definitions of 'domestic abuse' and 'personally connected' as set out in the Domestic Abuse Act 2021. It is a framework document designed to support organisations to identify and respond to domestic abuse and promote best practice. The 2021 Act introduces a statutory definition of domestic abuse, and together with this statutory guidance, provides clear case studies of what abuse looks like. Too often domestic abuse is spoken about in relation to those who are ‘high risk’ cases, but for many victims, the abuse they suffer is secret, it is subtle, and it is sustained. This statutory guidance is aimed at organisations working with victims, perpetrators and commissioning services, including the police, local authorities, and the NHS. It is also of relevance to organisations dealing with consequences of domestic abuse such as employers and financial institutions.
يشمل البحث، الذي يحاول لتحليل وفهم دَور السُّلطات المحلية العربية بموضوع الحَد من العنف ضد النساء، أربعة فصول. الفصل الأول هو السّياق النظري. يشمل هذا الفصل عدّة أقسام تهدف إلى تسليط الضوء على موضوع مناهضة العنف ضد النساء وعرض معطيات جديدة حول الموضوع. كذلك، طرح هذا الفصل موضوع «التمييز المثلث » الذي تعاني منه النساء العربيات في إسرائيل، بالإضافة إلى اسقاطات هيمنة النظام النيو ليبرالي على المجتمع عمومًا وعلى النساء على وجه التحديد. علاوةً على ذلك، تطرق الفصل إلى أشكال العنف المختلفة ضد النساء والى المواثيق الدولية التي تحاول الحد من العنف ضد النساء بأشكاله المختلفة. كما يشمل الفصل أيضًا معطيات حديثة حول مكانة النساء في السُّلطات المحلية العربية وأهمية تخصيص ميزانية جندرية للسلطات المحلية، ومكانتهنّ في الأحزاب العربية ومدى قدرتهنّ على التاث ري واتخاذ القرارات، خصوصًا في ظل ما تعانيه النساء من عنف جسدي، جنسي، كلامي واقتصادي. الفصل الثاني هو منهجية البحث التي اعتمدت على البحث الكمي والبحث النوعي. الفصل الثالث يتناول نتائج البحث الكمي والبحث النوعي. الفصل الرابع يعرض خاتمة تلخيصيه بالإضافة إلى توصيات عينية ومهنية يمكن اعتمادها لتعزيز دور النساء في المجتمع والحد من ظواهر العنف التي تعاني منها النساء. في نهاية البحث، هناك ملحق يشمل معطيات خاصة حول موضوع مناهضة العنف ضد النساء في كل بلدة شاركت في البحث. من المهم الإشارة في هذه المرحلة المُبكرة الى أنَّ البحث الحالي حاول أن يشمل سلطات محلية عربية تعكس التوزيعة الديمغرافية للمجتمع العربي بهدف عرض واقع المجتمع العربي فيما يتعلق بموضوع مناهضة العنف ضد النساء، وليس تناول الموضوع في منطقة معينة أو محدّدة فقط.
عاودنا في هذا البحث رصد التمثيل الجندري في الكتب المدرسية المستخدمة حاليًا في جهاز التربية والتعليم العربي في البلاد، وذلك بعد إصدار بحثين سابقين حول الموضوع، كما وسنستعرض الفحص الذي أجريناه في ثلاثة ميادين يتوجب فيها تطبيق سياسات الوزارة في كلّ ما يتعلق بالمساواة الجندرية في جهاز التربية والتعليم، وليس فقط في الكتب المدرسية. الميادين الثلاثة التي تناولناها هي 1 . الكتب المدرسية: تم بحث التمثيل الجندري في الكتب المدرسية بواسطة عيّنة بحثية شملت عشرة كتب مدرسية في موضوعين- اللغة العربية والحساب لصفوف المراحل الثلاث: الابتدائية، الإعدادية والثانوية: الأول، الثاني، الثالث، الرابع، الخامس، السادس، السابع والعاشر، وجميعها مُستخدمة حاليًا في المنهاج التعليمي في المدارس العربية. 2 . البيئة المدرسية: تم فحص مدى تطبيق وتدوية المساواة الجندرية في المدارس بواسطة: -استطلاع حول موضوع التربية للمساواة الجندرية: جزءٌ من الاستطلاع استند إلى دليل نشرته وزارة التربية والتعليم بعنوان «تطبيق وتدوية المساواة الجندرية في جهاز التربية والتعليم في إسرائيل، من النظرية إلى التطبيق ». تم تعميم الاستطلاع على طواقم تربوية عربية، ضمت رجالً ونساءً، من شمال البلاد، المركز والجنوب. -مشاهدات في المدارس: نشير هنا إلى أنّنا نجحنا في إجراء القليل من المشاهدات وذلك بسبب الموجة الأولى من جائحة الكورونا في آذار 2020 والتي تزامنت مع بداية إجرائنا للمشاهدات، حيث فُرض الإغلاق الأول وتعطّلت الدراسة، وبعد إعادة فتح الأطر والعودة إلى مقاعد الدراسة، أصبح دخول «الغرباء » إلى المؤسسات التعليمية محدودًا جدًا. 3 . الطواقم التربوية: لفحص الموضوع لدى الطواقم التربوية، قمنا بتشكيل مجموعة بؤرية ضمّت 5 عاملين وعاملات في السلك التربوي- مستشارة تربوية في المرحلة الابتدائية، مستشارة تربوية في المرحلة الاعدادية، مربية في المرحلة الابتدائية، مربي في المرحلة الإعدادية وأستاذ رياضة في المرحلة الثانوية.
סדרה תיעודית בשמונה פרקים - "יומנה של פועלת", של הבמאית והעיתונאית סוהא עראף. כל אחד משמונת פרקי הסדרה מתמקד בדמותה של אישה אחת (למעט פרק אחד המביא את סיפורן של שתי אחיות), ומלווה אותה במעין יומן מצולם העוקב אחרי שגרת יומה. בכנות יוצאת דופן הן מדברות על חייהן, על המשפחה, על החלומות שלהן, על רגעי השפל ועל הכוחות שגייסו כדי להרים את עצמן משם. "תמיד כשמדברים על נשים ערביות, ישר הולכים לעורכות הדין, לקרייריסטיות, לסיפורי ההצלחה לפי הספר", אומרת עראף. "אותי עניינו דווקא נשות הצללים, אלה שנמצאות בשולי השוליים, הנשים שאנחנו כל הזמן מקבלות מהן שירות ולא שמות לב אפילו איך קוראים להן, כמו המנקות בבתי המשפט, בקניונים, בבתי הספר. חוץ מלומר להן תודה, האם אי פעם הסתכלנו אפילו על תגית השם, לראות איך קוראים להן? לא. הן שקופות". גיבורות הסדרה מרכיבות יחדיו גלריה מרהיבה של נשים מעוררות השראה, אמיצות ונחושות, שמתוך התנאים הקשים ביותר גייסו את הכוחות לא רק לשרוד, אלא להתרומם לחיים עשירים של עשייה והצלחה. הסדרה בשפה הערבית עם תרגום לעברית. כל פרק נמשך כארבעים דקות אחד הסיפורים המטלטלים בסדרה הוא זה של האחיות סבא וחירייה מטורעאן, שתיהן עיוורות מלידה, שתיהן אקדמאיות שלא הצליחו למצוא עבודה בגלל מגבלת הראייה שלהן. בתושייה יוצאת דופן הן פתחו חנות בגדים, שאותה הן מנהלות ביד רמה על אף עוורונן.
מסמך זה הוא חלק שני מתוך פרויקט העוסק בהיבטים מגדריים הקשורים בחדלות פירעון ושיקום כלכלי, והוא מתמקד בנשים ערביות. מטרותיו הן להציג ידע בנוגע לנשים ערביות המתמודדות עם חובות, ולהציע המלצות פרקטיות לשיום נשים ערביות המצויות בהליכי חדלות פרעון. הפרויקט מובל על ידי הקליניקה לעריכת דין קהילתית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן ועמותת רוח נשית–עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות. נשים בכלל, ונשים מקבוצות מסוימות בפרט, עלולות להיתקל בחסמים ייחודיים בהקשר של חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כדי להבין זאת לעומק נדרשת הטמעת חשיבה מגדרית ביחס לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. למרות העובדה שההליכים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מנוסחים באופן נייטרלי מבחינה מגדרית, נשים וגברים מתמודדים עימם אחרת. כך למשל, גברים צוברים יותר חובות מנשים; ההחלטות לגבי נטילת הלוואות עבור המשפחה מתקבלות לרוב על ידי הגבר ולא על ידי בני הזוג ביחד; לנשים יש יותר חובות שקשורים לרכישת מוצרים עבור משק הבית, הילדים ובן הזוג, בעוד שלגברים יש יותר חובות שקשורים לעסק שפשט רגל, לאי תשלום מזונות ילדים או לרכישת רכב. ההסבר להבדלים אלה נעוץ, בעיקרו, ביחסי הכוח הבלתי שוויוניים הקיימים בין גברים ונשים. מסמך זה סוקר את התופעה של נשים ערביות בישראל הנמצאות בחובות בכלל ובהליכי חדלות פרעון בפרט, ומנסה לעמוד על הגורמים המשפיעים על כניסתן של נשים אלה לחובות, על התמודדותן עם החובות ועל התמודדותן עם ההליך המשפטי. במסמך מובאים נתונים מרשות האכיפה והגביה, מהממונה על חדלות פרעון, ועוד. שיעור הנשים הערביות מתוך כלל היחידים הערבים המצויים בהליכי פשיטת רגל עומד על 25%.
054-5926064
תזה לתואר שני בהנחיית חנה הרצוג. העבודה מציגה שלושה סיפורי חיים, שאחד מהם עוסק בסיפור החיים שלי, ושני סיפורי חיים של חברי ילדות שראיינתי. שלושתנו גדלנו בשכונת כפר שלם (סַלַמָּה). בעבודה זו חזרתי לשכונת ילדותי, שכונת עוני הממוקמת בדרום-מזרח תל אביב. לבתים הנטושים של שכונה ערבית זו הופנו במהלך המלחמה ב- 1948 מהגרים יהודים, רובם מארצות האסלם. בעבודה זו אני מבקשת להוסיף נקודות מבט להעלות אל התודעה שלי ושל אחרים ידע אבוד, לבחון אותו לאור הידע הקיים, ולהוסיף נדבך נוסף מנקודת מבט של מי שניסיון חייהם נעדר מן ההיסטוריה הכתובה מצד אחד, קיים הידע כפי שהוא תועד בעיתונות, במסמכים ארכיונים ובמקורות אקדמיים; ומצד שני, קיים ידע חברי, המכיל רגשות, תחושות סיפורים אישיים, מפגשים ואירועים שקרו במהלך חיינו בכפר-שלם, ידע שיאבד עמוק בתודעה. אובדן ידע זה מעיד על הצלחת הממסד בהשכחת הנרטיב האותנטי של כל אחד מבין שני סוגי הידע: זה שחיינו עמו, הנרטיב והאתרים הציוניים שהפנמנו, וזה שעלה מנבכי הזיכרון מאפשר להבין ולהבחין בין מה שסיפרו לנו ושסיפרנו לעצמנו ומה, באמת, היה שם. כמו כן, אציג את האסטרטגיות שבהן השתמשו מוסדות המדינה "למשמע ולייצר מאתנו אזרחים ראויים לתפיסתם, ואת דרכי ההתמודדות השירות שלנו ושל מבני הכוח בחברה לאורך השנים. לצורך ניר רן סוציולוגיות המזהות את ההשפעה הממסדית על תהליכים חברתיים ואישיים, כמו עיצוב זהות אינדיווידואלית וקולקטיבית, דיכוי וגזענות, בהקשר הישראלי. התכנים בעבודה ינותחו על-פי תיאוריות ביקורתיות המתמקדות בזהות ומגדר. בגוף העבודה אצליב בין הכמות הנוכחות בסיפורי חיים אלה במטרה להגיע לתובנות ולפרתים על הידע הקיים על אורך הדרך הראשון והשני של המהגרים מארצות האסלאם. לשם כך אסתמך על תיאוריות ומחקרים הדנים בעוני טראומה עיקשת, זיכרון, אמונה ודת ושוליות מרובה. בפרק ניתוח הממצאים אנתח את שלושת סיפורי החיים, שלי ושל שניים מחברי שגדלו לצדי בכפר שלם. אדון בנושאים שעלו בהם, כמו: חזרה בתשובה, המרחב הבין דורי - אבות, אימהות ודרך הבנות/ים; חינוך, השפעת הסביבה שבה גדלנו, שכונת כפר-שלם – כל אלה בהקשר לשאלה: כיצד עוצבה זהותנו?המפגש עם חברך העלה שאלות אחדות, ביניהן: האם לעובדה ששלושתנו נבחרנו לצאת מן השכונה וללמוד במסגרת תכנית האינטגרציה, היו השלכות על מהלך חיינו? כיצד הגענו שלושתנו ממקום של דיספוזיציה, של ילדות בשכונת עוני בתל-אביב, חוויית חיים של הדרה לשוליים החברתיים והתרבותיים של המדינה, של זהות משוסעת לעמדה של חיים נורמטיביים? שלושתנו התחלנו עם חיפוש דרך ומשמעות לאורך שנים רבות. לטענתי, השלכותיה של הדרה זו נחרטה עמוק בנפשותינו, והתקופה המכוננות שבה התהוותה זהותנו השסועה החלה בשנים אלה, השנים שבהן יצאנו ללמוד מחוץ לשכונה ונפגשנו לראשונה עם גילויי גזענות, הדרה ודיכוי.
עבודה לתואר שני בהנחיית זאב ויינשטוק. המחקר בחן את הקשר בין שלושה סוגים של אלימות מילולית ופיזית במשפחה: אלימות בין שני ההורים, אלימות של ההורים כלפי הילדים (ענישה גופנית) ואלימות של ילדים כלפי הוריהם. רוב המחקרים על אלימות במשפחה הוגבלו לסוג אחד או שניים של אלימות, אך המחקר הנוכחי הרחיב את היריעה וכלל גם סוג שלישי, ובכך סיפק תמונה רחבה ומקיפה יותר בנושא. השערות המחקר היו כי האלימות הנפוצה ביותר תהיה של הורים כלפי ילדים, והנדירה ביותר של ילדים כלפי הורים, ויימצא קשר חיובי בין כל סוגי האלימות לבין צורות האלימות במשפחה. כמו כן שוער כי כשיש אלימות של ילדים כלפי הורים תימצא גם אלימות של הורים כלפי ילדים, וכשיש אלימות בין ההורים תהיה גם אלימות של הורים כלפי ילדים. המחקר התבסס על חלוקת שאלונים ל- 80 אימהות מוסלמיות שיש להן לפחות בן או בת אחת בגיל חטיבת ביניים. השאלות עסקו בילד אחד בלבד (או ילדה) מקרב ילדי המשתתפות, הקרוב/ה ביותר לגיל 14 שנים. כמחצית מהמקרים שנבחנו היו על בנים וכמחצית על בנות. ממצאי המחקר עלה כי רוב השערות המחקר אוששו: בהתאם להשערה הראשונה נמצא כי אלימות מילולית נפוצה בהרבה מאלימות פיזית ובמיוחד נפוצה אלימות מילולית מצד האם והאב כלפי ילדיהם, אך גם בין בני זוג ובמיוחד אצל אבות לבנים. אצל שני ההורים נמצאה אלימות פיזית כלפי הילדים בקרב כמחצית מהמשתתפות. נמצא גם כי אבות לבנים מפעילים אלימות פיזית כלפי האם במקרים רבים. כמו כן, אימהות, ובמיוחד אימהות לבנים נמצאו כמפעילות אלימות פיזית כלפי האב, ובנים, יותר מבנות סובלים מאלימות פיזית של האב. בהתאם להשערה השנייה, נמצאו קשרים חיוביים בעוצמות שונות בסוגי האלימות השונים בין הצדדים במשפחה. בולטים במיוחד הקשרים הגבוהים בין אלימות אם כלפי אב ואב כלפי אם ברמה המילולית והפיזית, אלימות אם כלפי ילד ואב כלפי ילד ברמה המילולית והפיזית, ואלימות ילד כלפי אם וילד כלפי אב ברמה המילולית. כמו כן נמצא כי אצל הורים לבנים יש קשרים גבוהים משמעותית מאשר אצל הורים לבנות הן באלימות מילולית והן באלימות פיזית בין אב כלפי אם, ובין אב או אם כלפי הילד/ה. לבסוף, בהתאם להשערה השלישית נמצא כי אחוז המקרים שבהם הורים היו אלימים כלפי הילדים במקרים בהם הילדים היו אלימים כלפי ההורים היה גבוה באופן מובהק מאחוז המקרים בהם הורים היו אלימים כלפי הילדים כאשר לא הייתה אלימות מצד הילדים כלפי ההורים. היעדר ההבדלים בין גברים לנשים בשימוש באלימות מילולית מספק תמיכה לתיאוריה הסימטרית המתייחסת לאלימות כשלעצמה וללא אפיון מגדרי. כאשר מדובר באלימות פיזית, הממצאים שגברים נמצאו כמשתמשים יותר באלימות פיזית כלפי בנות זוגם מאשר נשים כלפי בני זוגם מספקים תימוכין לגישה הא-סימטרית ביחס לאלימות הפיזית בין בני זוג. גישה פמיניסטית זו טוענת שמקורה של הא-סימטריה בין אלימות גברים כלפי נשים ונשים כלפי גברים מקורה הן בכוח הפיזי העודף והן בכוח ששואבים הגברים מהמרחב התרבותי חברתי ודתי שמספק תמיכה למעמדו העליון של הגבר ביחס לנשים למחקר הנוכחי השלכות תיאורטיות על הבנת תהליך התפתחות תרבות אלימה בתוך המשפחה והשלכות, פרקטיות לקידום תחום הטיפול באלימות בתוך היחידה המשפחתית ופיתוח שיטות התערבות חדשות.
يشمل البحث، الذي يحاول لتحليل وفهم دَور السُّلطات المحلية العربية بموضوع الحَد من العنف ضد النساء، أربعة فصول. الفصل الأول هو السّياق النظري. يشمل هذا الفصل عدّة أقسام تهدف إلى تسليط الضوء على موضوع مناهضة العنف ضد النساء وعرض معطيات جديدة حول الموضوع. كذلك، طرح هذا الفصل موضوع «التمييز المثلث » الذي تعاني منه النساء العربيات في إسرائيل، بالإضافة إلى اسقاطات هيمنة النظام النيو ليبرالي على المجتمع عمومًا وعلى النساء على وجه التحديد. علاوةً على ذلك، تطرق الفصل إلى أشكال العنف المختلفة ضد النساء والى المواثيق الدولية التي تحاول الحد من العنف ضد النساء بأشكاله المختلفة. كما يشمل الفصل أيضًا معطيات حديثة حول مكانة النساء في السُّلطات المحلية العربية وأهمية تخصيص ميزانية جندرية للسلطات المحلية، ومكانتهنّ في الأحزاب العربية ومدى قدرتهنّ على التاث ري واتخاذ القرارات، خصوصًا في ظل ما تعانيه النساء من عنف جسدي، جنسي، كلامي واقتصادي. الفصل الثاني هو منهجية البحث التي اعتمدت على البحث الكمي والبحث النوعي. الفصل الثالث يتناول نتائج البحث الكمي والبحث النوعي. الفصل الرابع يعرض خاتمة تلخيصيه بالإضافة إلى توصيات عينية ومهنية يمكن اعتمادها لتعزيز دور النساء في المجتمع والحد من ظواهر العنف التي تعاني منها النساء. في نهاية البحث، هناك ملحق يشمل معطيات خاصة حول موضوع مناهضة العنف ضد النساء في كل بلدة شاركت في البحث. من المهم الإشارة في هذه المرحلة المُبكرة الى أنَّ البحث الحالي حاول أن يشمل سلطات محلية عربية تعكس التوزيعة الديمغرافية للمجتمع العربي بهدف عرض واقع المجتمع العربي فيما يتعلق بموضوع مناهضة العنف ضد النساء، وليس تناول الموضوع في منطقة معينة أو محدّدة فقط.
عاودنا في هذا البحث رصد التمثيل الجندري في الكتب المدرسية المستخدمة حاليًا في جهاز التربية والتعليم العربي في البلاد، وذلك بعد إصدار بحثين سابقين حول الموضوع، كما وسنستعرض الفحص الذي أجريناه في ثلاثة ميادين يتوجب فيها تطبيق سياسات الوزارة في كلّ ما يتعلق بالمساواة الجندرية في جهاز التربية والتعليم، وليس فقط في الكتب المدرسية. الميادين الثلاثة التي تناولناها هي 1 . الكتب المدرسية: تم بحث التمثيل الجندري في الكتب المدرسية بواسطة عيّنة بحثية شملت عشرة كتب مدرسية في موضوعين- اللغة العربية والحساب لصفوف المراحل الثلاث: الابتدائية، الإعدادية والثانوية: الأول، الثاني، الثالث، الرابع، الخامس، السادس، السابع والعاشر، وجميعها مُستخدمة حاليًا في المنهاج التعليمي في المدارس العربية. 2 . البيئة المدرسية: تم فحص مدى تطبيق وتدوية المساواة الجندرية في المدارس بواسطة: -استطلاع حول موضوع التربية للمساواة الجندرية: جزءٌ من الاستطلاع استند إلى دليل نشرته وزارة التربية والتعليم بعنوان «تطبيق وتدوية المساواة الجندرية في جهاز التربية والتعليم في إسرائيل، من النظرية إلى التطبيق ». تم تعميم الاستطلاع على طواقم تربوية عربية، ضمت رجالً ونساءً، من شمال البلاد، المركز والجنوب. -مشاهدات في المدارس: نشير هنا إلى أنّنا نجحنا في إجراء القليل من المشاهدات وذلك بسبب الموجة الأولى من جائحة الكورونا في آذار 2020 والتي تزامنت مع بداية إجرائنا للمشاهدات، حيث فُرض الإغلاق الأول وتعطّلت الدراسة، وبعد إعادة فتح الأطر والعودة إلى مقاعد الدراسة، أصبح دخول «الغرباء » إلى المؤسسات التعليمية محدودًا جدًا. 3 . الطواقم التربوية: لفحص الموضوع لدى الطواقم التربوية، قمنا بتشكيل مجموعة بؤرية ضمّت 5 عاملين وعاملات في السلك التربوي- مستشارة تربوية في المرحلة الابتدائية، مستشارة تربوية في المرحلة الاعدادية، مربية في المرحلة الابتدائية، مربي في المرحلة الإعدادية وأستاذ رياضة في المرحلة الثانوية.
سؤوليتنا مواجهة العنف ضد النساء ڤيروس_العنف أخطر من فيروس كورونا! خلال أزمة الكورونا اضطررنا جميعًا دون استثناء للالتزام بالحجر الصحي والبقاء في البيوت، كون البيت هو المكان الآمن الذي يضمن الحماية من فيروس الكورونا، ولكننا وجدنا ان البيت لم يكن آمنا للعديد من النساء والفتيات ولم يشكّل حماية من فيروس العنف. أشارت الاحصائيات ان التوجهات لمركز المساعدة ازدادت بنسبة 42% مقارنة بنفس الفترة من السنة الماضية. مسؤوليتنا مواجهة العنف ضد النساء ما_تقولوا ما خصنا وشو دخلنا. لا_تترددوا في التبليغ اتصلوا على خط المساعدة 046566813. وقته ونص طاقم تطوير الفيديو التوعوي: غدير بياطرة- مركزة مشروع رفع الوعي في جمعية نساء ضد العنف, سارة شلابنة- مركزة التطوع في مركز المساعدة, ابراهيم طه -مركز منتدى القيادة الشابة. وشكر خاص للمتطوعات في مركز المساعدة وللقياديات من منتدى القيادة الشابة في جمعية نساء ضد العنف، على مشاركتهن الفعالة والإبداعية في الفيديو: ليندا بولص, ميسا حاج, عرين عواد, سلام زريق, لور حاج, ناريمان زعبي. سيناريو وإخراج : سماح بصول الحقوق محفوظة لجمعية نساء ضد العنف
תזה לתואר שני בהנחיית בה בנד וינטרשטיין, . מחקר זה עסק בתופעת העיסוק בזנות בקרב נשים ערביות בישראל. מטרת המחקר היא לתאר וללמוד מסיפורי החיים את המשמעות שנשים ערביות בגיל זקנה מעניקות לחוויית העיסוק בזנות במהלך חייהן ובעת הזדקנותן דרך פרספקטיבת מהלך החיים. המחקר הנוכחי הוא חלוץ בחקר תופעת ניצול נשים ערביות בזנות במהלך חייהן והמשמעות של ההזדקנות בצל חוויות העיסוק. המחקר הנוכחי מוסיף נדבך ידע חדש לידע המועט הקיים .בהתאם לממצאים שעלו במחקר זה נשים ערביות בזנות ומזדקנות, אשר מתמודדות עם הצטלבויות רבות של הדרה, דיכוי, אפליה ואי שוויוניות, נדרשות ככל הנראה להכרה ולתמיכה חברתית, כלכלית, מוסדית ומקצועית רחבה יותר. יש צורך בגיבוש חבילת שיקום ייחודית שתיתן מענה לצרכים האקוטיים של נשים בשלב זה של חייהן. למשל, היעדר שירותים בקהילה שיכולים לספק "חבל הצלה", שיקום וטיפול סוציאלי רפואי ותעסוקה לנשים בזנות בכלל ולערביות בפרט מותאם הקשר תרבותי. שירותים עשויים לסייע להן בתוך מערך הצרכים, היכולות והיחסים בקהילה. בנוסף לכך ,קיים היעדר מענים מארגוני סיוע, עמותות וארגוני נשים פמיניסטיות. ארגוני נשים ועמותות, במיוחד ערביות, נוטים להתעלם מניסיונן וצרכיהן של נשים ערביות זקנות שנמצאות בשולי השוליים, ושל נשים ערביות מזדקנות בזנות שנמצאות עוד יותר בשוליים. מהממצאים עולה שהיעדר רשתות תמיכה חברתית כתוצאה מהתרחקותן מהמשפחה והחברים או כתוצאה מהתרחקות המשפחה מהן בגלל עיסוקן, משפיע על החוסן והיכולות שלהן כזקנות להתמודד מול הקשיים הנלווים לגיל הזקנה בכלל והקשיים שנובעים מתהליך העיסוק. בנוסף לכך נשים במעגל הזנות מגיעות לגיל הזקנה בדרך כלל עם פחות חוסן כלכלי ו"לא מוכנות" מאשר נשים מזדקנות אחרות .נושא זה קשור כנראה לכך שלנשים בזנות אין מקורות תמיכה כלכלית מהמשפחה המצומצמת, והן אינן נהנות מזכויות ואפשרויות להשתלב בעבודה מצומצמת על רקע עיסוקן. על כן, החוויות הקיומיות וריבוי האובדניים שנשים אלו חוות בכל מעגלי החיים מתעצמים בעקבות ההזדקנות. ההשלכה הטיפולית הנובעת מכך מחזקת את הצורך בגיבוש תכנית התערבות כוללת ומערכתית שתיתן מענה לסוגיות שעלו בממצאים. סוגיות אלו משפיעות על היכולות והכוחות להתמודדות בהקשר לגוף ולנפש, בהקשר להורות והאימהות, ובהקשר לאובדן רשתות התמיכה, מצוקה כלכלית, זכויות ושירותי הגנה. המטרה הטיפולית המתבקשת היא החזרת שליטה של הנשים על חייהן ועל גופן, המובילה להסתגלות לשלב זה שלחייהן. בנוסף, הבנה ועיבוד לחצי החיים שמקורם בעבר, חשיפת הקונפליקטים לאורך מעגל החיים תוך נגיעה משמעותית ואוטתית בתכנים ש לדיכוי והדרה בחייהן. חיזוק ועידוד הנשים בכל הקשור למימוש זכויותיהן כנשים, ומתן מקום לצורכיהן.
סדרה תיעודית בשמונה פרקים - "יומנה של פועלת", של הבמאית והעיתונאית סוהא עראף. כל אחד משמונת פרקי הסדרה מתמקד בדמותה של אישה אחת (למעט פרק אחד המביא את סיפורן של שתי אחיות), ומלווה אותה במעין יומן מצולם העוקב אחרי שגרת יומה. בכנות יוצאת דופן הן מדברות על חייהן, על המשפחה, על החלומות שלהן, על רגעי השפל ועל הכוחות שגייסו כדי להרים את עצמן משם. "תמיד כשמדברים על נשים ערביות, ישר הולכים לעורכות הדין, לקרייריסטיות, לסיפורי ההצלחה לפי הספר", אומרת עראף. "אותי עניינו דווקא נשות הצללים, אלה שנמצאות בשולי השוליים, הנשים שאנחנו כל הזמן מקבלות מהן שירות ולא שמות לב אפילו איך קוראים להן, כמו המנקות בבתי המשפט, בקניונים, בבתי הספר. חוץ מלומר להן תודה, האם אי פעם הסתכלנו אפילו על תגית השם, לראות איך קוראים להן? לא. הן שקופות". גיבורות הסדרה מרכיבות יחדיו גלריה מרהיבה של נשים מעוררות השראה, אמיצות ונחושות, שמתוך התנאים הקשים ביותר גייסו את הכוחות לא רק לשרוד, אלא להתרומם לחיים עשירים של עשייה והצלחה. הסדרה בשפה הערבית עם תרגום לעברית. כל פרק נמשך כארבעים דקות אחד הסיפורים המטלטלים בסדרה הוא זה של האחיות סבא וחירייה מטורעאן, שתיהן עיוורות מלידה, שתיהן אקדמאיות שלא הצליחו למצוא עבודה בגלל מגבלת הראייה שלהן. בתושייה יוצאת דופן הן פתחו חנות בגדים, שאותה הן מנהלות ביד רמה על אף עוורונן.
בעשור האחרון הצטברו עדויות מחקריות על פגיעוּתן הייחודית של נשים באירועי אקלים קיצוני. בעיקר מתועד העומס הלא־פרופורציונלי המוטל על נשים כתוצאה מנזקים בריאותיים, דפוסים מגדריים בחלוקת התפקידים במשפחה והעלייה במספר מקרי האלימות המגדרית בעת אירועי חירום אלו. בעוד הספרות המחקרית מציעה קשת של כלים לחיזוק ההתייחסות למגדר בתוכניות היערכות למשבר האקלים, טרם אומצה החשיבה המגדרית בפיתוח של תוכניות היערכות מקומיות, ולא נבחנו התנאים הניהוליים המקשים על יישומן. משבר הקורונה עשוי להיות חלון מדיניות לקידום התייחסות מגדרית בהיערכות לאירועי חירום אקלימי, מאחר שהצרכים הייחודיים לנשים כאימהות, כעובדות וכבנות זוג במערכות יחסים אלימות נותרו ללא מענה מספק. מחקרנו בחן באילו תנאים ההשלכות המגדריות של משבר הקורונה עשויות לשמש חלון מדיניות לקידום נקודת מבט מגדרית בתוכניות היערכות מוניציפליות למשבר האקלים. בהסתמך על 20 ראיונות עם מנהלים ומנהלות מהדרג הבכיר ברשויות מקומיות בישראל, ממצאי המחקר חושפים כיצד הם מבינים את ההיבט המגדרי במצבי חירום ומהם החסמים להכללת שוויון מגדרי בפיתוח של תוכניות היערכות למצבי חירום אקלימי. יישומה של הפרספקטיבה המגדרית שפותחה במחקרנו תרם לחשיפת החסמים המרכזיים להפקת לקחים. נמצא כי הכרה חלקית בפגיעוּת המגדרית לצד ביטחון בהתנהלות של הרשות המקומית, דיאלוג חסר בין המחלקות ברשות המקומית והתפיסה המקובלת היום בישראל של ניהול אוכלוסייה בחירום מקשים על התהליך של הפקת לקחים מן ההתמודדות עם ההשלכות של משבר הקורונה לצורך אימוץ מדיניות המודעת למגדר בהיערכות לקראת מצב החירום הבא. במחקר שלנו פיתחנו פרספקטיבה מגדרית על משבר האקלים שמאפשרת לבחון את התנאים ליישום צעדים לשוויון מגדרי בתוכניות היערכות. יישום כזה יכול להתרחש בשלושה תנאים: דיאלוג, הכרה ותקצוב רווחתי. בין התנאים מתקיימים יחסים חוזרים ונשנים של הזנה הדדית ולא יחסים לינאריים. 2 (יוני 2022), עמ' 211-241
מסמך זה הוא חלק שני מתוך פרויקט העוסק בהיבטים מגדריים הקשורים בחדלות פירעון ושיקום כלכלי, והוא מתמקד בנשים ערביות. מטרותיו הן להציג ידע בנוגע לנשים ערביות המתמודדות עם חובות, ולהציע המלצות פרקטיות לשיום נשים ערביות המצויות בהליכי חדלות פרעון. הפרויקט מובל על ידי הקליניקה לעריכת דין קהילתית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן ועמותת רוח נשית–עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות. נשים בכלל, ונשים מקבוצות מסוימות בפרט, עלולות להיתקל בחסמים ייחודיים בהקשר של חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כדי להבין זאת לעומק נדרשת הטמעת חשיבה מגדרית ביחס לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. למרות העובדה שההליכים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מנוסחים באופן נייטרלי מבחינה מגדרית, נשים וגברים מתמודדים עימם אחרת. כך למשל, גברים צוברים יותר חובות מנשים; ההחלטות לגבי נטילת הלוואות עבור המשפחה מתקבלות לרוב על ידי הגבר ולא על ידי בני הזוג ביחד; לנשים יש יותר חובות שקשורים לרכישת מוצרים עבור משק הבית, הילדים ובן הזוג, בעוד שלגברים יש יותר חובות שקשורים לעסק שפשט רגל, לאי תשלום מזונות ילדים או לרכישת רכב. ההסבר להבדלים אלה נעוץ, בעיקרו, ביחסי הכוח הבלתי שוויוניים הקיימים בין גברים ונשים. מסמך זה סוקר את התופעה של נשים ערביות בישראל הנמצאות בחובות בכלל ובהליכי חדלות פרעון בפרט, ומנסה לעמוד על הגורמים המשפיעים על כניסתן של נשים אלה לחובות, על התמודדותן עם החובות ועל התמודדותן עם ההליך המשפטי. במסמך מובאים נתונים מרשות האכיפה והגביה, מהממונה על חדלות פרעון, ועוד. שיעור הנשים הערביות מתוך כלל היחידים הערבים המצויים בהליכי פשיטת רגל עומד על 25%.
054-6283848
Statutory guidance supporting the understanding of the definitions of 'domestic abuse' and 'personally connected' as set out in the Domestic Abuse Act 2021. It is a framework document designed to support organisations to identify and respond to domestic abuse and promote best practice. The 2021 Act introduces a statutory definition of domestic abuse, and together with this statutory guidance, provides clear case studies of what abuse looks like. Too often domestic abuse is spoken about in relation to those who are ‘high risk’ cases, but for many victims, the abuse they suffer is secret, it is subtle, and it is sustained. This statutory guidance is aimed at organisations working with victims, perpetrators and commissioning services, including the police, local authorities, and the NHS. It is also of relevance to organisations dealing with consequences of domestic abuse such as employers and financial institutions.
054-5926064
תזה לתואר שני בהנחיית חנה הרצוג. העבודה מציגה שלושה סיפורי חיים, שאחד מהם עוסק בסיפור החיים שלי, ושני סיפורי חיים של חברי ילדות שראיינתי. שלושתנו גדלנו בשכונת כפר שלם (סַלַמָּה). בעבודה זו חזרתי לשכונת ילדותי, שכונת עוני הממוקמת בדרום-מזרח תל אביב. לבתים הנטושים של שכונה ערבית זו הופנו במהלך המלחמה ב- 1948 מהגרים יהודים, רובם מארצות האסלם. בעבודה זו אני מבקשת להוסיף נקודות מבט להעלות אל התודעה שלי ושל אחרים ידע אבוד, לבחון אותו לאור הידע הקיים, ולהוסיף נדבך נוסף מנקודת מבט של מי שניסיון חייהם נעדר מן ההיסטוריה הכתובה מצד אחד, קיים הידע כפי שהוא תועד בעיתונות, במסמכים ארכיונים ובמקורות אקדמיים; ומצד שני, קיים ידע חברי, המכיל רגשות, תחושות סיפורים אישיים, מפגשים ואירועים שקרו במהלך חיינו בכפר-שלם, ידע שיאבד עמוק בתודעה. אובדן ידע זה מעיד על הצלחת הממסד בהשכחת הנרטיב האותנטי של כל אחד מבין שני סוגי הידע: זה שחיינו עמו, הנרטיב והאתרים הציוניים שהפנמנו, וזה שעלה מנבכי הזיכרון מאפשר להבין ולהבחין בין מה שסיפרו לנו ושסיפרנו לעצמנו ומה, באמת, היה שם. כמו כן, אציג את האסטרטגיות שבהן השתמשו מוסדות המדינה "למשמע ולייצר מאתנו אזרחים ראויים לתפיסתם, ואת דרכי ההתמודדות השירות שלנו ושל מבני הכוח בחברה לאורך השנים. לצורך ניר רן סוציולוגיות המזהות את ההשפעה הממסדית על תהליכים חברתיים ואישיים, כמו עיצוב זהות אינדיווידואלית וקולקטיבית, דיכוי וגזענות, בהקשר הישראלי. התכנים בעבודה ינותחו על-פי תיאוריות ביקורתיות המתמקדות בזהות ומגדר. בגוף העבודה אצליב בין הכמות הנוכחות בסיפורי חיים אלה במטרה להגיע לתובנות ולפרתים על הידע הקיים על אורך הדרך הראשון והשני של המהגרים מארצות האסלאם. לשם כך אסתמך על תיאוריות ומחקרים הדנים בעוני טראומה עיקשת, זיכרון, אמונה ודת ושוליות מרובה. בפרק ניתוח הממצאים אנתח את שלושת סיפורי החיים, שלי ושל שניים מחברי שגדלו לצדי בכפר שלם. אדון בנושאים שעלו בהם, כמו: חזרה בתשובה, המרחב הבין דורי - אבות, אימהות ודרך הבנות/ים; חינוך, השפעת הסביבה שבה גדלנו, שכונת כפר-שלם – כל אלה בהקשר לשאלה: כיצד עוצבה זהותנו?המפגש עם חברך העלה שאלות אחדות, ביניהן: האם לעובדה ששלושתנו נבחרנו לצאת מן השכונה וללמוד במסגרת תכנית האינטגרציה, היו השלכות על מהלך חיינו? כיצד הגענו שלושתנו ממקום של דיספוזיציה, של ילדות בשכונת עוני בתל-אביב, חוויית חיים של הדרה לשוליים החברתיים והתרבותיים של המדינה, של זהות משוסעת לעמדה של חיים נורמטיביים? שלושתנו התחלנו עם חיפוש דרך ומשמעות לאורך שנים רבות. לטענתי, השלכותיה של הדרה זו נחרטה עמוק בנפשותינו, והתקופה המכוננות שבה התהוותה זהותנו השסועה החלה בשנים אלה, השנים שבהן יצאנו ללמוד מחוץ לשכונה ונפגשנו לראשונה עם גילויי גזענות, הדרה ודיכוי.